הרב סלצר ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בקשה למתן פסיקתא על סמך פסק דין מיום 24.10.11.

עניינה של התביעה – בקשה לחייב הנתבעים לשלם לתובעים את סכום היטל ההשבחה אשר התובעים חייבים לשלם על מנת להשלים רישום זכויותיהם בנכס מקרקעין/דירה, בלשכת רישום המקרקעין.

בתאריך 24.10.11 התקבלה התביעה ואולם לעניין הסכום נדרשו התובעים להציג אסמכתא לעדכון החוב, מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה נהריה שכן התברר שמיום הגשת התביעה חלו שינויים – הוגשה שומה נגדית והתקבלה בחלקה עמדת התובעים כנגד שומת הועדה, מאידך גיסא התווספו הפרשי הצמדה וריבית.

התובעים הציגו ב – 3.11.11 בקשה למתן פסיקתא אליה צרפו אישור ממנו עולה כי החוב נכון ליום 3.11.11 עומד על 70,317.6 ₪.

בנוסף לסכום זה אשר התובעים מבקשים כי יישא "הפרשי הצמדה וריבית כדין או ריבית פיגורים בגין היטל ההשבחה, כגבוה ביניהם", מבקשים התובעים לשקול מחדש נושא ההוצאות המופחתות שנפסקו בנימוק כי עשו כל אשר ביכולתם על מנת לנהל את ההליך ביעילות וללא עיכובים וכי אלה נגרמו באשמם של הנתבעים.

הנתבעים מתנגדים לבקשה כפי שהיא – לשיטתם אין מקום לשיקול נוסף בעניין ההוצאות ואם סבורים התובעים/המבקשים כי נפלה שגגה בעניין זה, הרי שהדרך הנכונה לנסות ולתקוף החלטה זו היא במסגרת ערעור.

לעניין הסכום הפסוק – התביעה הוגשה ביום 6.2.08 ע"ס 58,000 ₪, סכום התביעה הופחת (בהתחשב בפער הזמנים ותחשיבי הפרשי שערוך) לסך של 59,042 ₪ נכון ליום 26.5.10 והסכום אשר מבקשים התובעים/המבקשים לפסוק לזכותם כיום חורג מסכום התביעה כפי שתוקנה.

בתגובה לעמדה זו חוזרים המבקשים/התובעים על טענותיהם. עמדתם היא כי הצו לעניין ההוצאות שבשולי פסק הדין הינו בגדר של החלטה שניתנה במעמד צד אחד ועל כן אין מניעה לשוב ולדון בנושא פעם נוספת על סמך נתונים המוצגים על ידי הצדדים.

לעניין הסכום - זה איננו חורג מסכום התביעה כפי שתוקן והסמכות נתונה לביהמ"ש להוסיף הפרשי שערוך מכוח הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים, אני דוחה הבקשה לשינוי סכום ההוצאות וכן דוחה אני הבקשה להוסיף לסכום הפסוק הפרשי ריבית ו/או ריבית והצמדה החורגים מהפרשי הצמדה וריבית כחוק על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961.

לעניין ההוצאות – ההפחתה לא נעשתה מחמת ביקורת על זימונו של עו"ד יער-בר למתן עדות ואף לא בתגובה לליקוי באופן הגשת התצהיר מטעמו, אלא מכיוון שהתברר בתאריך 12.7.09 במועד שבו התייצבו הצדדים לשמיעת הראיות כי עד לאותו רגע לא הכירו ולא ידעו התובעים מהם המסמכים המצויים ברשות העד, למרות שיכולים היו לברר את הנתונים מבעוד מועד.

לעניין סכום התביעה – כמבואר לעיל הוגשה התביעה במקורה ע"ס 58,000 ₪. בפרק הסעדים לא ביקשו התובעים לשערך את הסכום, לא על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"מ 1980 ואף לא על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961 למרות שכידוע נושא ההיטל ריבית והפרשי הצמדה מוגדלים מכוח סעיף 15 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965.

סכום ההיטל העדכני כפי שהוא מוצג על פי אישור הועדה המקומית לתכנון ובניה נהריה ובתוספת הפרשי הצמדה על פי סעיף 9 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965, איננו יכול לחרוג, כאשר מתווספים אליו הפרשי הצמדה וריבית מכוח חוק הרשויות המקומיות הנ"ל, על סכום התביעה המעודכן נכון ל – 26.5.10 וגם התובעים אינם מבקשים במסגרת בקשתם למתן פסיקתא לפסוק הפרשי שערוך על הסכום הפסוק מעבר לקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961.

בנסיבות אלה תינתן הפסיקתא על סכום ההיטל העדכני, בצירוף הפרשי שערוך, בסכום שלא יהווה חריגה מסכום התביעה במתכונתה המתוקנת, 59,042 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961 מיום 26.5.10 ועד ליום התשלום בפועל. לא תהיה חריגה מסכום ההוצאות הפסוק.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: